ספר שנכתב  על סיפורה של שרה אהרונסון:

תמונה

בית אהרונסון – מוזיאון ניל"י

בית אהרנסון מוזיאון ניל"י הוקם בזיכרון יעקב בשנת 1956 לצד ביתה של משפחת אהרנסון אשר נבנה בשנת 1884 והיה מוקד פעילותה של מחתרת ניל"י

המוזיאון מתעד ומשמר את מורשתם של בני משפחת אהרנסון וחברי מחתרת ניל"י, מספר את מעשה גבורתם ועוז רוחם ומנציח את פועלם ותרומתם לסיום השלטון התורכי וכניסת הבריטים לארץ ישראל מידי שנה פוקדים את המוזיאון מבקרים רבים ובהם תלמידים, צעירים ובוגרים, חיילי צה"ל, אזרחים ותיירים הלומדים בדרך זו פרק חשוב ומפואר בתולדות העם והארץ.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 במוזיאון מופיע האקדח בו השתמשה שרה אהרונסון, כשלא יכלה לשאת את העינויים הקשים שעינו אותה התורכים.

 

 

 

 

 

 

 

 

                                    

 

תעודת זהות

שם המרגלת: שרה אהרונסון

שנת הלידה: 1890

מקום הולדתה: ישראל

היכן ריגלה? מצרים

שנת הפטירה: 1917 (בגיל 27)

שרה אהרונסון נולדה בזכרון יעקב בשנת 1890 .

בשנת  1914 נישאה לחיים אברהם, עימו חיה בקושטא שבטורקיה.

בשנת 1915 יצאה מטורקיה לארץ ישראל.

בדרכה לזיכרון יעקב ראתה שרה מעשי רצח שביצעו הטורקים נגד הארמנים.

בעקבות כך התחילה להזדהות עם הבריטים והצטרפה למחתרת ניל"י.

מחתרת ניל"י

ניל"י זה ראשי התיבות של "נצח ישראל לא ישקר" שהקימו אהרון אהרונסון ואבשלום פיינברג. מטרתו של ארגון זה היה לעזור לבריטים לכבוש את ארץ ישראל מהטורקים על ידי ריגול מבפנים.

שרה במחתרת ניל"י

בשנת 1917 כשאהרון ,אחיה של שרה היה במצרים ,ואבשלום פיינברג נהרג על ידי בדואים, ניהלה שרה את מחתרת יחד עם יוסף לישנסקי, והעבירה מידע לסוכנים בריטים מעבר לחוף.

באחת הפעמים ששרה הפליגה למצרים, אמר לה אהרון אחיה שכדאי לה להישאר בשטח בריטי מחוץ להישג ידם של הטורקים וכך תהיה מוגנת יותר, אך היא לא הקשיבה לו והמשיכה במעשיה.

סופה של מחתרת ניל"י ושרה אהרונסון

ב-1917 נתפסה אחת מיוני הדואר ששלחה שרה עם מסר לבריטים.

בעקבות מעצרו של בליקינד וכמה הדלפות התחילו הטורקים לחשוב שיש רשת ריגול יהודית.

שרה סירבה לברוח דרך הים כפי שהציעו לה הבריטים ונשארה בזכרון יעקב.

הטורקים סגרו על המושבה ותפסו את שרה אהרונסון ואת כל שאר חברי המחתרת, לרבות אחיה - אהרון אהרונסון, אביה -  אפרים מישל אהרונסון ורק יוסף לישנסקי ניצל כיון שהספיק לברוח בזמן.

הטורקים עינו את שרה אהרונסון במשך כארבעה ימים, אך שרה עמדה בעינויים ולא מסרה שום מידע.

אחרי שהתקבלה הוראה להעביר אותה לנצרת, ככל הנראה בשביל לתלות  אותה בדמשק, ביקשה שרה אהרונסון אישור להתקלח ולהתלבש בביתה.

במקלחת ניסתה להתאבד בעזרת אקדח שהוסתר במשקוף הדלת, בשביל להימנע מעינויים נוספים ובשביל שלא תוכל למסור מידע על המחתרת.

שרה אהרונסון נפצעה אנושית ושלושה ימים לאחר מכן נפטרה.

שרה אהרונסון נקברה בבית קברות בזיכרון יעקב לצד אמה, מלכה אהרונסון.